Cogito Ergo Sum

השירים הטובים הכי גרועים בהסטוריה

Nadav Sorek — Wed, 23 Sep 2009 06:12:00 +0000

השירים שנראו בזמנו טובים ולא ברור לי למה…

כל השירים של Modern Talking, או בעברית “דיבור חדיש”

לא להאמין שפעם מישהו באמת אהב את המוזיקה הנוראה הזו
אפילו הם לא רוצים שתראו את הוידאו שלהם

99 בלונים אדומים, או בגרמנית 99luft Balons בביצוע של ננה

כל מילה מיותרת , הגרסא האנגלית הרבה םחות טובה, אבל הגרסא הגרמנית פשוט אלמותית ובמקביל נוראה לשמיעה.

The Final countdown – Europe

לא יודע למה כולם אהבו את השיר הזה אולי זו תספורת הפודל, או הריף הקליט של הסנטיסיזר אבל אין כמותו וטוב שכך
סוני העלתה את הוידאו ליוטיוב אבל לא נותנת להציג אותו אז הנה לינק -

I just called to say I love you – Stevie Wonder

סטיבי וונדר קם בבוקר אחד והחליט, היום אני אכתוב שיר רע, אחרי המון שירים טובים בא לי שיר רע. אז הוא כתב את השיר הזה, ויש אנשים שחושבים שזה השיר הכי טוב שלו….

כל שיר בביצוע של MCHAmmer או Vanilla Ice

כל מילה מיותרת.. שתי עדויות מצולמות, התביעה סיימה את טיעוניה הנאשם נמצא אשם ומוגלה לאי שם.

אפילו מי שמעלה את הוידאו הזה לא רצה שמישהו יראה אותו

Hotel California – Cover version by the Gypsy Kings

אם חשבנו שגרסת המקור של האיגלס הייתה רעה מספיק באה גרסת הכיסוי הזו והוכיחה שאפשר אפילו יותר גרוע. אפילו הם לא מרשים להעלות את הוידאו הזה למקומות אחרים

Fame theme song

לירוי תלה את החותלות ד”ר ורשובסקי החזיר ציוד, ורק ברונו עדיין נוהג במונית של אבא שלו ברחבי ניו יורק… מישהו ראה שחקן ששיחק בסדרה ההיא מופיע שאיזשהו מקום אחר ???

More than words – Extreme

שיר כל כך שקט שפשוט בא להירדם ממנו , או אולי כי הוא פשוט רע מאוד

כל קריירת הסולו של Lionel Richie

בקומודורס ליונל ריצי עוד היה נסבל אבל בקיירת הסולו שלו הוא הפך להיות ממש ממש אבל ממש רע.

דודו טופז… החגיגה נמשכת

Nadav Sorek — Thu, 04 Jun 2009 05:00:20 +0000

החגיגה התקשורתית סביב מעצרו של דודו טופז ופרשת התקיפות של “בכירי התקשורת” לא יורדת מכותרות העיתונים ואמצעי התקשורת האלקטרונית השונים. נכון להיום בבוקר מר טופז ניסה לשים קץ לחייו עם מנת יתר של אינסולין אותו הוא מקבל לטיפול במחלת הסוכרת בה הוא לוקה.
אויב הציבור מספר אחד מר דודו טופז, מיצוי הרוע והרשע, יד ימינו של השטן… מי שתכנן את באותו שטני את תקיפתם של הבכירים בגופי התקשורת מכיוון שסירבו לתת לו במה … או אולי מדובר במצב הפוך ? אולי אנשי התקשורת הם השטניים ומר טופז הוא המסכן ?
דודו טופז (לשעבר גולדשטיין) החל את קריירת ההסתבכויות שלו עם נאום הצ’חצ’חים שלו באספת הבחירות המסכמת של מפלגת העבודה אי שם ב1981, (יש שאומרים שהתבטאות זו עלתה ל”מערך” בהפסד הבחירות). לאחר מספר שנים הפך מר טופז את פליטת הפה הזו להצלחה כבירה כאשר בתוכניתו תחת אותו שם. דודו הכיר לנו את “משה והאורנג’דה” ואת מערכון ההמשך של משפחתו של משה טסה לחופש וחוזרת עם ציוד המלון איתה במזוודה.
אני לא אמשיך בתיאור הקריירה של מר טופז אבל ברצוני להזכיר שלושה אירועים במהלך הקריירה הטלוויזיות הארוכה שלו. ראשית זריקת כדורי השוקולד לפיה הפעור של “חלי” אותו ארוע מזוויע עבר בצקצוק שפתיים של מבקרי התקשורת אולם במחיאות כפיים סוחפות של הציבור הרחב. הרייטיניג היה בשמיים והרווחים מפרסום בתוכנית ובכירי התקשורת חיככו ידיים בסיפוק.
ארוע שני הוא נשיכתו של נטלייה אריירו בשידור חי, וארוע שלישי הוא “פליטת הפה” בראיון עם עדן הראל (כמדומני) “עד סוף הערב יהיה בך משהו פולני “. כאשר זו ענתה שמוצאה אינו פולני.
מר טופז היה האווזה שמטילה ביצי זהב. הוא ידע שמותר לו לעשות כל דבר כל עוד הוא מספק את אחוזי הצפייה הרצויים. הוא הבטיח נחיתת חייזרים, גילח את ראשו בשידור חי ועוד גימיקים ואטרקציות שונות ומשונות. אבל אז הגיע המכרז של הרשות השנייה להמשך הזכיון בערוץ 2. ובאותו רגע נעלם מר טופז מלוח השידורים. תוכניותו של טופז לא הייתה “סוגה עילית” היא פנתה למכנה הנמוך ביותר ולא הייתה יפה בעיני הרשות השנייה. מר טופז הוגלה למעבר הררי החושך הוא אינו רצוי בחברות התקשורת, הוא נעלם ממסכי הטלוויזיה.
וכך אותו אגו שטפח ועלה וגדל התפוצץ. מהאיש הכולם רוצים ביהבו וכולם רוצים בחברתו הפך טופז למצורע. איני פסיכולוג או מבין בנבכי נפשו של האדם אבל ברור לי שמר טופז הרגיש נפגע. ומכן עד תכנון התקיפות המרחק הוא קטן. אני לא מעודד מעשי אלימות מכל צורה וסוג אבל איני מתפלא על מה שארע. יעשו טוב כל אנשי התקשורת ובראשם מר דן מרגלית (בתו היא שירה מרגלית שהותקפה) אם יפסיקו לצקצק בלשונם, יפסיקו את השמחה לאידו של אדם שנפל קורבן למפלצת הרייטינג והאגו שלו. האווזה שהטילה ביצי זהב ניקרה את ידו של האיכר והוא מתפלא…
אני מאחל למר טופז רק טוב, אני לא מסכים עם מה שעשה אבל אני מבין אותו.

ועוד דבר באותו נושא… בתוכניתו של ניב רסקין בגלי צה”ל הובא לשידור אתמול בבוקר מערכון מתוכנית בידור ישנה של טופז על ילד אלים בגן הילדים. אני מכיר את המערכון ההוא, ועוד קטעים מתוכניות ההן. מר טופז יצא באמירות לא פשוטות באותה תוכנית (מי מכיר את שיר המילואימניק אודות מלחמת לבנון הראשונה ???) אבל אנחנו החלטנו להתמקד במשה והאורנג’דה.. אז שלא יתפלאו שמישהו ניער את הפחית והיא השפריצה לנו בפנים.

סופר קלאסיקו – ההיה או חיינו חלום ?

Nadav Sorek — Sat, 02 May 2009 22:25:01 +0000

את האמת אני לא בדיוק קולט עדיין, אני עוד יושב על הכורסא המצחיקה שבה חזיתי את המשחק הזה, מת לצאת החוצה לשאוף קצת אויר צח לנקות את הראש מעט, אבל אני ממש לא רוצה שזה יגמר…
אשתי שתחיה סבלה אותי בברצלונה שלקחתי אותה לסיבוב בקאמפ נואו בין חדרי ההלבשה ספסלי השחקנים, ארון הגביעים והדשא. כן הדשא שבו רצים בימנו צ’אבי, אינייסטה ,מסי, אטו, הנרי… להמשיך ???

ככל שאני מכיר ולומד על ההיסטוריה של ברצלונה, ככל אני מבין את המהות של שורשי המאבק בין ריאל מדריד לברצלונה, אותם שורשים שמתחילים בימי פרנקו, את מלחמת התרבויות בספרד את המאבק הקטלוני אני מוצא עצמי מוסיף נדבכים נדבכים של משמעויות למשחק הכדורגל.

בתור פיסימי מטבעי התיישבתי לצפות במשחק הערב מתוך חשיבה שאוי הנה מתחילות ה-180 הדקות שיכריעו עם העונה הזו של ברצלונה היא כשלון מהדהד או הצלחה כבירה… והנה בדקה ה-18 היגוואין עולה לנגיחה מרים את הרשת של ולדס והנה עולות המחשבות הרעות והנה התהיות על מה יקרה בסטנפורד ברידג’ ביום רביעי הקרוב… ואז הם באו אחד אחרי השני השלישי הרביעי החמישי והשישי…

ששה שערים, גולים, הבקעות כל אחד יותר יפה מקודמו כל אחד מרגש אותי עד דמעות.. והנה באה החותמת על העונה המדהימה הזו. המשחק התחילה בשאלה האם ברצלונה תנצח או שמא ריאל תצליח לצמצם את פער בטבלה ולאחר השער של פויל (השני) באה השאלה התיאורטית האם ברסה תגיע למאה שערים במשחק הזה… ואז פיקה מסתובב ומגלגל את הכדור לשער שער מספר מאה !!!

העונה הזו היא הגדולה ביותר שאני זוכר, כן יותר מהקבוצה של קרויפ.. ואילו רק מסיבה אחת.. לסיים את הסופר קלאסיקוס במאזן של 8-2 לנצח בשני המשחקים ולגרום לאוהדי ריאל לעזוב את יצעי הברנבאו לפני סיום המשחק…

Moltes gràcies Barca

MotoGP או איפה הבחורות ההן ?

Nadav Sorek — Fri, 01 May 2009 23:02:56 +0000

לאחרונה, שנתיים אחרונות, אני פחות ופחות צופה במרוצי ה- MOTO GP . אני מצליח פחות ופחות לעקוב אחר המרוצים , כן יוצא לי לקרוא על התוצאות ועל השינויים בתקנונים ובחוקה. ואני מצליח לקרוא את סקירות רוב המירוצים באתרים השונים, ואפילו מדי פעם לראות את הסיכומים בערוצי הספורט השונים.
השבוע אני במילואים וכמובן יש לי זמן לצפות בערוצי הספורט השונים שכמובן פתוחים באופן כמעט חופשי.

מקצה האימונים של המירוץ בחרז הביא אותי להכרה שהמוטו GP אינו כמו שהיה בימים עברו. סייחי הפרא של שנות ה-80 וה-90 מנועי 500 סמ”ק דו פעימות שדרשו מהרוכבים יכולות על לרכוב עליהם הוחלפו במנועי 1000 סמ”ק ארבע פעמתיים ולאחרונה הורד הנפח ל-800 סמ”ק לטובת דני פדרוסה (הגמד הלא מחייך) השינויים אולי מביאים לבסיס זהה של המכונות כאשר אפילו הצמיגים הפכו זהים.

מייק דוהאן, ויין רייני, קווין שוואנץ, וגם ולנטינו רוסי נלחמו בסייחי הפרא של פעם. עוצמת המנועים, השלדות שלא עמדו בעומס, הצמיגים שלא הצליחו לספק אחיזה. מעוררים אצלי געגועים לימים פחות מסובכים, בלי הפוליטיקה של היצרנים הגדולים. הילדים של היום, פדרוסה, סטונר, ושות’ לדעתי לא היו מצליחים לחיות עם סייחי הפרא של פעם…

עופרת יצוקה 2 – מחזקים את תושבי הדרום

Nadav Sorek — Wed, 31 Dec 2008 08:58:47 +0000

אני תושב הדרום. ביתי נמצא בטווח של 30 ק”מ מרצועת עזה. פיקוד העורף הנחה את תושבי המושב בו אני מתגורר להכין את האזורים הממוגנים. רכז הביטחון הודיע כי מערכת צבע אדום הותקנה במושב וכי בעת הצורך תופעל אזעקה….
אתמול פיקוד העורף סגר את מוסדות החינוך כולל את הגן שאליו הולך בני. נאלצתי (למרות שאני מאוד נהנה מזה) להיעדר מחצי יום עבודה על מנת לשמור עליו. חמי שחולק איתי את הממ”ד הכניס רדיו לממ”ד וקצת אספקה.
האופנה היא עתה לחזק את תושבי הדרום, ואני לא מרגיש מחוזק.
איך מרגיש מישהו שמחזקים אותו ?
האם החיזוק כולל הטבות כלכליות, הטבות חומריות אחרות, הטבות נפשיות ????
האם המחזקים מוכנים לבוא אלי הביתה לקפה ?
האם יבואו לעשות לי נקיונות ? שיפוצים ? או אפילו בייביסיטר….
את האמת נראה לי שמעדיפים לחזק מרחוק.. לחזק מהמרכז את אלו שעומדים בחזית, כמה מהם באמת יבואו למושבים ולעיירות לשהות עם הילדים במקלטים, לעזור להורים שילדיהם נשארו ללא מסגרת.

לכן אני לא מרגיש מחוזק, לא מרגיש נתמך… סתם מריח כיבוס מילים.