מאת Nadav Sorek | בקטגוריה Uncategorized, כללי
Wednesday 23 בSep, 2009
השירים שנראו בזמנו טובים ולא ברור לי למה…
כל השירים של Modern Talking, או בעברית “דיבור חדיש”
לא להאמין שפעם מישהו באמת אהב את המוזיקה הנוראה הזו
אפילו הם לא רוצים שתראו את הוידאו שלהם
99 בלונים אדומים, או בגרמנית 99luft Balons בביצוע של ננה
כל מילה מיותרת , הגרסא האנגלית הרבה םחות טובה, אבל הגרסא הגרמנית פשוט אלמותית ובמקביל נוראה לשמיעה.
The Final countdown – Europe
לא יודע למה כולם אהבו את השיר הזה אולי זו תספורת הפודל, או הריף הקליט של הסנטיסיזר אבל אין כמותו וטוב שכך
סוני העלתה את הוידאו ליוטיוב אבל לא נותנת להציג אותו אז הנה לינק -
I just called to say I love you – Stevie Wonder
סטיבי וונדר קם בבוקר אחד והחליט, היום אני אכתוב שיר רע, אחרי המון שירים טובים בא לי שיר רע. אז הוא כתב את השיר הזה, ויש אנשים שחושבים שזה השיר הכי טוב שלו….
כל שיר בביצוע של MCHAmmer או Vanilla Ice
כל מילה מיותרת.. שתי עדויות מצולמות, התביעה סיימה את טיעוניה הנאשם נמצא אשם ומוגלה לאי שם.
אפילו מי שמעלה את הוידאו הזה לא רצה שמישהו יראה אותו
Hotel California – Cover version by the Gypsy Kings
אם חשבנו שגרסת המקור של האיגלס הייתה רעה מספיק באה גרסת הכיסוי הזו והוכיחה שאפשר אפילו יותר גרוע. אפילו הם לא מרשים להעלות את הוידאו הזה למקומות אחרים
Fame theme song
לירוי תלה את החותלות ד”ר ורשובסקי החזיר ציוד, ורק ברונו עדיין נוהג במונית של אבא שלו ברחבי ניו יורק… מישהו ראה שחקן ששיחק בסדרה ההיא מופיע שאיזשהו מקום אחר ???
More than words – Extreme
שיר כל כך שקט שפשוט בא להירדם ממנו , או אולי כי הוא פשוט רע מאוד
כל קריירת הסולו של Lionel Richie
בקומודורס ליונל ריצי עוד היה נסבל אבל בקיירת הסולו שלו הוא הפך להיות ממש ממש אבל ממש רע.
מאת Nadav Sorek | בקטגוריה אקטואליה
Thursday 4 בJun, 2009
החגיגה התקשורתית סביב מעצרו של דודו טופז ופרשת התקיפות של “בכירי התקשורת” לא יורדת מכותרות העיתונים ואמצעי התקשורת האלקטרונית השונים. נכון להיום בבוקר מר טופז ניסה לשים קץ לחייו עם מנת יתר של אינסולין אותו הוא מקבל לטיפול במחלת הסוכרת בה הוא לוקה. אויב הציבור מספר אחד מר דודו טופז, מיצוי הרוע והרשע, יד ימינו של השטן… מי שתכנן את באותו שטני את תקיפתם של הבכירים בגופי התקשורת מכיוון שסירבו לתת לו במה … או אולי מדובר במצב הפוך ? אולי אנשי התקשורת הם השטניים ומר טופז הוא המסכן ? דודו טופז (לשעבר גולדשטיין) החל את קריירת ההסתבכויות שלו עם נאום הצ’חצ’חים שלו באספת הבחירות המסכמת של מפלגת העבודה אי שם ב1981, (יש שאומרים שהתבטאות זו עלתה ל”מערך” בהפסד הבחירות). לאחר מספר שנים הפך מר טופז את פליטת הפה הזו להצלחה כבירה כאשר בתוכניתו תחת אותו שם. דודו הכיר לנו את “משה והאורנג’דה” ואת מערכון ההמשך של משפחתו של משה טסה לחופש וחוזרת עם ציוד המלון איתה במזוודה. אני לא אמשיך בתיאור הקריירה של מר טופז אבל ברצוני להזכיר שלושה אירועים במהלך הקריירה הטלוויזיות הארוכה שלו. ראשית זריקת כדורי השוקולד לפיה הפעור של “חלי” אותו ארוע מזוויע עבר בצקצוק שפתיים של מבקרי התקשורת אולם במחיאות כפיים סוחפות של הציבור הרחב. הרייטיניג היה בשמיים והרווחים מפרסום בתוכנית ובכירי התקשורת חיככו ידיים בסיפוק. ארוע שני הוא נשיכתו של נטלייה אריירו בשידור חי, וארוע שלישי הוא “פליטת הפה” בראיון עם עדן הראל (כמדומני) “עד סוף הערב יהיה בך משהו פולני “. כאשר זו ענתה שמוצאה אינו פולני. מר טופז היה האווזה שמטילה ביצי זהב. הוא ידע שמותר לו לעשות כל דבר כל עוד הוא מספק את אחוזי הצפייה הרצויים. הוא הבטיח נחיתת חייזרים, גילח את ראשו בשידור חי ועוד גימיקים ואטרקציות שונות ומשונות. אבל אז הגיע המכרז של הרשות השנייה להמשך הזכיון בערוץ 2. ובאותו רגע נעלם מר טופז מלוח השידורים. תוכניותו של טופז לא הייתה “סוגה עילית” היא פנתה למכנה הנמוך ביותר ולא הייתה יפה בעיני הרשות השנייה. מר טופז הוגלה למעבר הררי החושך הוא אינו רצוי בחברות התקשורת, הוא נעלם ממסכי הטלוויזיה. וכך אותו אגו שטפח ועלה וגדל התפוצץ. מהאיש הכולם רוצים ביהבו וכולם רוצים בחברתו הפך טופז למצורע. איני פסיכולוג או מבין בנבכי נפשו של האדם אבל ברור לי שמר טופז הרגיש נפגע. ומכן עד תכנון התקיפות המרחק הוא קטן. אני לא מעודד מעשי אלימות מכל צורה וסוג אבל איני מתפלא על מה שארע. יעשו טוב כל אנשי התקשורת ובראשם מר דן מרגלית (בתו היא שירה מרגלית שהותקפה) אם יפסיקו לצקצק בלשונם, יפסיקו את השמחה לאידו של אדם שנפל קורבן למפלצת הרייטינג והאגו שלו. האווזה שהטילה ביצי זהב ניקרה את ידו של האיכר והוא מתפלא… אני מאחל למר טופז רק טוב, אני לא מסכים עם מה שעשה אבל אני מבין אותו.
ועוד דבר באותו נושא… בתוכניתו של ניב רסקין בגלי צה”ל הובא לשידור אתמול בבוקר מערכון מתוכנית בידור ישנה של טופז על ילד אלים בגן הילדים. אני מכיר את המערכון ההוא, ועוד קטעים מתוכניות ההן. מר טופז יצא באמירות לא פשוטות באותה תוכנית (מי מכיר את שיר המילואימניק אודות מלחמת לבנון הראשונה ???) אבל אנחנו החלטנו להתמקד במשה והאורנג’דה.. אז שלא יתפלאו שמישהו ניער את הפחית והיא השפריצה לנו בפנים.
מאת Nadav Sorek | בקטגוריה ספורט
Sunday 3 בMay, 2009
את האמת אני לא בדיוק קולט עדיין, אני עוד יושב על הכורסא המצחיקה שבה חזיתי את המשחק הזה, מת לצאת החוצה לשאוף קצת אויר צח לנקות את הראש מעט, אבל אני ממש לא רוצה שזה יגמר…
אשתי שתחיה סבלה אותי בברצלונה שלקחתי אותה לסיבוב בקאמפ נואו בין חדרי ההלבשה ספסלי השחקנים, ארון הגביעים והדשא. כן הדשא שבו רצים בימנו צ’אבי, אינייסטה ,מסי, אטו, הנרי… להמשיך ???
ככל שאני מכיר ולומד על ההיסטוריה של ברצלונה, ככל אני מבין את המהות של שורשי המאבק בין ריאל מדריד לברצלונה, אותם שורשים שמתחילים בימי פרנקו, את מלחמת התרבויות בספרד את המאבק הקטלוני אני מוצא עצמי מוסיף נדבכים נדבכים של משמעויות למשחק הכדורגל.
בתור פיסימי מטבעי התיישבתי לצפות במשחק הערב מתוך חשיבה שאוי הנה מתחילות ה-180 הדקות שיכריעו עם העונה הזו של ברצלונה היא כשלון מהדהד או הצלחה כבירה… והנה בדקה ה-18 היגוואין עולה לנגיחה מרים את הרשת של ולדס והנה עולות המחשבות הרעות והנה התהיות על מה יקרה בסטנפורד ברידג’ ביום רביעי הקרוב… ואז הם באו אחד אחרי השני השלישי הרביעי החמישי והשישי…
ששה שערים, גולים, הבקעות כל אחד יותר יפה מקודמו כל אחד מרגש אותי עד דמעות.. והנה באה החותמת על העונה המדהימה הזו. המשחק התחילה בשאלה האם ברצלונה תנצח או שמא ריאל תצליח לצמצם את פער בטבלה ולאחר השער של פויל (השני) באה השאלה התיאורטית האם ברסה תגיע למאה שערים במשחק הזה… ואז פיקה מסתובב ומגלגל את הכדור לשער שער מספר מאה !!!
העונה הזו היא הגדולה ביותר שאני זוכר, כן יותר מהקבוצה של קרויפ.. ואילו רק מסיבה אחת.. לסיים את הסופר קלאסיקוס במאזן של 8-2 לנצח בשני המשחקים ולגרום לאוהדי ריאל לעזוב את יצעי הברנבאו לפני סיום המשחק…
לאחרונה, שנתיים אחרונות, אני פחות ופחות צופה במרוצי ה- MOTO GP . אני מצליח פחות ופחות לעקוב אחר המרוצים , כן יוצא לי לקרוא על התוצאות ועל השינויים בתקנונים ובחוקה. ואני מצליח לקרוא את סקירות רוב המירוצים באתרים השונים, ואפילו מדי פעם לראות את הסיכומים בערוצי הספורט השונים.
השבוע אני במילואים וכמובן יש לי זמן לצפות בערוצי הספורט השונים שכמובן פתוחים באופן כמעט חופשי.
מקצה האימונים של המירוץ בחרז הביא אותי להכרה שהמוטו GP אינו כמו שהיה בימים עברו. סייחי הפרא של שנות ה-80 וה-90 מנועי 500 סמ”ק דו פעימות שדרשו מהרוכבים יכולות על לרכוב עליהם הוחלפו במנועי 1000 סמ”ק ארבע פעמתיים ולאחרונה הורד הנפח ל-800 סמ”ק לטובת דני פדרוסה (הגמד הלא מחייך) השינויים אולי מביאים לבסיס זהה של המכונות כאשר אפילו הצמיגים הפכו זהים.
מייק דוהאן, ויין רייני, קווין שוואנץ, וגם ולנטינו רוסי נלחמו בסייחי הפרא של פעם. עוצמת המנועים, השלדות שלא עמדו בעומס, הצמיגים שלא הצליחו לספק אחיזה. מעוררים אצלי געגועים לימים פחות מסובכים, בלי הפוליטיקה של היצרנים הגדולים. הילדים של היום, פדרוסה, סטונר, ושות’ לדעתי לא היו מצליחים לחיות עם סייחי הפרא של פעם…
אני תושב הדרום. ביתי נמצא בטווח של 30 ק”מ מרצועת עזה. פיקוד העורף הנחה את תושבי המושב בו אני מתגורר להכין את האזורים הממוגנים. רכז הביטחון הודיע כי מערכת צבע אדום הותקנה במושב וכי בעת הצורך תופעל אזעקה….
אתמול פיקוד העורף סגר את מוסדות החינוך כולל את הגן שאליו הולך בני. נאלצתי (למרות שאני מאוד נהנה מזה) להיעדר מחצי יום עבודה על מנת לשמור עליו. חמי שחולק איתי את הממ”ד הכניס רדיו לממ”ד וקצת אספקה.
האופנה היא עתה לחזק את תושבי הדרום, ואני לא מרגיש מחוזק.
איך מרגיש מישהו שמחזקים אותו ?
האם החיזוק כולל הטבות כלכליות, הטבות חומריות אחרות, הטבות נפשיות ????
האם המחזקים מוכנים לבוא אלי הביתה לקפה ?
האם יבואו לעשות לי נקיונות ? שיפוצים ? או אפילו בייביסיטר….
את האמת נראה לי שמעדיפים לחזק מרחוק.. לחזק מהמרכז את אלו שעומדים בחזית, כמה מהם באמת יבואו למושבים ולעיירות לשהות עם הילדים במקלטים, לעזור להורים שילדיהם נשארו ללא מסגרת.
לכן אני לא מרגיש מחוזק, לא מרגיש נתמך… סתם מריח כיבוס מילים.
ידידתי מורן מתרעמת על מאמרו של גדעון לוי.
ראשית אני חייב לציין שגדעון לוי הוא לדעתי גיס חמישי ושנים מסקר את הקונפליקט הישראלי פלסטיני בצורה חד כיוונית ובעלת נטיות אנטי ישראליות מדהימות. אולם שכזה הוא חיוני לדיון הציבורי הישראלי.נכון איני מסכים עם לוי, אני חושב שהוא טועה מטעה וגורם לנו נזק תדמיתי חסר תקנה, אבל וזהו אבל גדול במשטר דמוקרטי אמיתי נאור אנו מחוייבים לשמוע דעות אחרות ויותר מכך אנחנו מחוייבים לקיים את אותן דעות על מנת שלא נהפוך לעיוורים הנעים על פי אמות מוסר אסורות שנובעות מלחץ אמוציות ורגשי נקמה.
מה שקורה עכשיו בישראל הוא שהדיון הציבורי במבצע צבאי שפוגע באוכלוסייה אזרחית חפה מפשע הוא הומוגני.. דעות אחרות הופכות ללא ליגיטימיות.. דרכי חשיבה אחרות הופכות למוקצות מחמת מיאוס….אנחנו לא מוכנים להקשיב למישהו שמדבר או חושב אחרת, אנחנו מגבים את אנשי הפיקוד, את הפוליטיקאים שלנו את אנשי הצבא בלי לחשוב פעמיים.
מדוע במוצאי שבת במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה,שהתפטר כבר וממתין לבחירות הבאות עלינו לרעה ישבו לידו שרת החוץ, שעומדת בראש מפלגת קדימה באותן בחירות ואהוד ברק שעומד בראש מפלגת העבודה (בעיניים) . משום מה היה חסר לי את יו|ר האופוזיציה מר בינימין נתניהו… או אולי העובדה שנתניהו הוביל בסקרי הבחירות על מתחריו ברק וליבני העלימה אותו ? ואל תטעו אנני מתומכי נתניהו, אבל הזחיחות של מר ברק, הלא נלאה – מנהיג הציתה שבב של ספק בליבי.
אני חושב שהמבצע בעזה מוצדק. אין לי פתרון אחר למצב הבלתי נתפס שמדינה ריבונית נותנת מאפשרת ירי על עשרות אלפי מאזרחיה. אני חושב שמדובר במבצע מוצלח (עד עתה) אבל וזהו אבל ב-א’ רבתי, אנחנו צריכים תמיד ללכת עם עינינו בפתוחות, לשאול שאלות, לשמוע דעות אחרות וכמובן להטיל ספק במנהיגנו.
בכל קיץ מתחילה עונת המלפפונים. כל ינואר ישנו חלון של העברות שבו המלפפונים מתעוררים להם ונעים מקבוצת כדורגל זו לאחרת.
כמו שחקני כדורגל שמחפשים חוזה שמן יותר או קבוצה אטרקטיבית יותר מגיעים גם אנשי הציבור של מדינת ישראל ומחפשים לעצמם אכסניה טובה יותר לקראת מערכת הבחירות הבאה עלינו לרעה…
ומי הם המלפפונים החמים בשוק כיום..
הרמטכ”ל לשעבר בוגי יעלון… עומד לחתום בליכוד,לעומתו האדמירל לשעבר עמי איילון השתחרר מחוזהו במפלגת העבודה ונמצא עתה בשוק החופשי. גליה אלבין חתמה לאחרונה בקדימה ומירב מיכאלי מחוזרת על ידי מר”צ…. בני בגין חוזר לקבוצת נעוריו הליכוד אולם עוזי לנדאו עובר ליריבה העירונית ישראל ביתנו…
בקרוב יהיו מועד תום מועד העברות (עם תאריך האחרון למסירת הרשימות לועדת הבחירות המרכזית) ואז נסקור את הסגלים של הקבוצות(המפלגות) השונות
בעבר המפלגות הגדולות היו מעמידות מועמדים מטעמם לרשויות המקומיות. כולם ידעו שרוני מילוא רץ מטעם הליכוד בתל אביב, וחיפה הייתה עיר של מפלגת העבודה.
אולם איבוד כוחם של המפלגות גוררת את מיעוט המתמודדים מטעם וריבוי המתמודדים העצמאיים. איש לא היה מצביע לדב חנין אילו היה רץ מטעם חד”ש, אבל הגדרתו כמועמד עצמאי מאפשרת לו לאסוף קהל תומכים רחב יותר.
אם נביט על התמונה הארצית אין משמעות לבחירתו של מועמד זה או אמר באף עיר פרט לירושלים. ראש עריית ירושלים יכול להשפיע רבות על תהליכים מדיניים בהחלטות המוניציפליות שלו. פרט לכך שאר ראשי הערים אינם בעלי משקל ברמה הכלל ארצית.
מי שמחפש לראות מגמות או “טרנדים” בציבור לקראת הבחירות הכלליות בפברואר, שלא יחפש בתוצאות הבחירות לרשויות המקומיות אמש.
בעוד שלושה חודשים בדיוק יערכו בחירות בישראל. החוק מגדיר בחירות כל ארבע שנים, אולם בישראל מאז 1992 (16 שנה הווה אומר 3 מערכות בחירות) התנהלו כבר חמש מערכות בחירות (ארבע לכנסת ואחת לראש הממשלה).
היציבות הפוליטית בישראל מעורערת אולם היציבות השלטונית תקינה.
ב-4/11/2008 בחרה ארצות הברית של אמריקה את נשיאה הארבעים וארבעה. ברק חוסיין אובאמה נבחר בפער מרשים כאשר הוא סוחף איתו קהל מצביעים אשר בעבר לא נטל חלק בבחירות. צילומים מרחובות הארלם של תור המצביעים שכולל אפרו-אמריקאים, היספנים וצעירים העלה בי שאלה, מדוע לא אצלנו. אותו צעיר שחום עור שצעק ברחובות בשמחה “I made history today I voted for Obamam in 08″. הצליחה לעורר בי התרגשות, הרי זהו המשחק הדמוקרטי במיטבו.
לכן החלטתי שבמערכת בחירות זו של 2009 אקח חלק אבל בצורה אחרת. אני לא רואה מסגרת פוליטית או אחרת שבה אני אוכל להשתלב. מה שאני כן אוכל זה לנסות לעקוב מהצד על המערכת הבחירות, לתת הערות והארות על המתרחש. וכמובן לנסות להשפיע על הקוראים (בתקווה שיהיו כאלו) ללכת לקלפי ולחולל שינוי בישראל.
אם אובאמה יצליח לממש חצי מהציפיות הנתלות בו אני מאמין שהעולם וארה”ב יהיו מקום טוב יותר לחיות, למה לא בישראל ???
מאת Nadav Sorek | בקטגוריה אקטואליה, ספורט
Friday 15 בAug, 2008
בימי קדם, תקופת האולימפידה הוכרזה כהפסקת כל המלחמות. בעת טקס הפתיחה החלה המלחמה בקווקז, המלחמה שהביאה לשיא את העוינות הבין גושית, או אולי בין רוסיה לשאר העולם. נסיונות של רוסיה להוכיח כי היא עדיין מעצמה, שהקווקז ומזרח אירופה הן מגרש המשחקים שלהן. אולי מדובר באזורי השפעה ישנים. או מאבקי דומיננטיות בתוך הסיביליזציה הרוסית, כמאמרו של הנטינגטון. אבל לא המחלמה בקווקז היא ענייננו, האירוניה שדווקא מופע הפתיחה כלל זיופים, הילדה שעשה “ליפ סינק” כי הזמרת המקורית ‘ לא יפה מספיק’. השימוש הקטעים שצולמו מראש במופע זיקוקי הדינור… זאת כהמשך לשנים של דריסת זכויות האדם, שימוש בדרכים שלא יאמנו רק בשביל להוכיח את כוחה של האומה הסינית. אבל לא שם מסתיים טעמה החמוץ של האולימפידה. בבריכת השחיה מתנפצים שיאים זה לאחר זה… אולם אין מדובר רק ביכולת אנושית שהצליחה להגיע לרמות שלא יאמנו… בגדי השחיה שפותחו במעבדות ספידו, שמעלים את ההידרודינמיות של השחיינים. הבריכה שעומקה הגדול יותר מאפשר מהירות גבוהה יותר. כל אלו מעוררים בי גועל משהו. האם ג’וני ויסמילר נזקק לכל השיכלולים האלו, האם עוסקים בספורט או בשיפורים טכנולוגים.
יש שמשווים את אוליפידת 2008 למינכן 1936… אני לא יכול להשוות את המשטר הסיני לחשוכה מכל האולימפידות. האוליפידה שנערכה בצילו ובדמותו של הרייך השלישי. אולם סתימת העיין של העולם של מעצמות העולם דומות …
